תודעה חופשית ליצירת זוגיות

כשאנשים רוצים זוגיות שלא מגיעה לאורך זמן אני ממליץ להתבונן מזווית חקירה אמיצה:

'איך זה שאני רוצה זוגיות אבל במציאות מעדיפה להישאר לבד?'

יש כל מיני תפישות ואמונות שצצות בחקירה כזאת. אחת מהן היא – 'אני מפחדת שהחופש שלי יילקח ממני'

על פניו נשמע הגיוני... אם יגיע בן זוג תצטרכי להתחשב בעוד מישהו, לשנות הרגלים, לעשות דברים אחרת וזה מרגיש כמו לקיחת החופש.

אבל!

אני רוצה להציע שאם את באמת רוצה זוגיות אז הלבד הזה שהתרגלת אליו הוא לא באמת חופש!

לפעמים הלבד הוא המקום הבטוח, שכבת הגנה שיצרת לעצמך כי מתישהו היה כואב מדי בתוך הביחד כי החלטת שאת תסתדרי לבד ותסמכי רק על עצמך. הלבד הוא אזור הנוחות בו את יכולה להימנע מלהרגיש כל מיני דברים שעלולים לצוף בתוך זוגיות.

הדיוק פה הוא שאת לא באמת מפחדת שזוגיות תקח ממך את החופש את מפחדת שזוגיות תקח ממך את המגננות שלך ותותיר אותך חשופה ופגיעה.

חופש אמיתי במקרה הזה יהיה להסכים ולהתמסר באמת ללהיות בזוג ולהתמודד שם עם כל מה שמגביל אותך. עם הפחדים שפיתחת, עם המטען רב השנים שצברת על זוגיות.

חופש יהיה להסכים לסמוך שוב, חופש להיפתח ולהיות חשופה חופש להראות את עצמך באותנטיות, חופש לשהות במרחב אינטימי ולהישאר בו לאורך זמן. חופש לפתוח את הלב שנפגע אי שם בעבר בלי לברוח חזרה למחילה של הלבד.

זה חופש!

וכל עוד תמשיכי לקרוא ללבד שלך חופש התודעה שלך תמשיך לייצר בחיים שלך את אותו לבד...

---

*הפוסט כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל המינים*