להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי

אחד הדברים שהכי מגבילים אותנו זה שאנחנו נמנעים מכאב!

זה מגביל את היכולת שלנו להרוויח ולצבור כסף, לעשות מהלכים נועזים, לבטא את עצמינו, ליצור, להיות בקירבה, לנהל זוגיות, לדאוג לגוף שלנו ובעצם כל דבר שלא עובד לנו.

הרי כולנו יודעים לכאורה מה צריך לעשות כדי לחיות בטוב- ספורט כל יומיים, לאכול את המלפפון במקום את הלאפה, לגלול פחות, להגיד את האמת שלי, לכתוב בבוקר, להפסיק לבקר ולשפוט, לישון בשעה נורמלית, פחות מסכים ויותר ספרים, פחות שאכטה ויותר מדיטציה, לצאת לדייטים ולפתוח את הלב ועוד ועוד

אבל...

אנחנו לא חיים את הצ'ק ליסט הזה, או שיש פריטים מסוימים בו שפשוט מרגישים סזיפיים או בלתי אפשריים לביצוע.

וזה הקטע של המעקפים ושל הימנעות מכאב עליהם מדברת איתנו איילה נוימן בצורה כ"כ סוחפת בפרק 28.

מתוקף היותנו בני אדם, מתוקף היותנו ילדים שתלויים במבוגרים, מתוקף היותנו חלק מחברה וממסגרת, כולנו נפגענו. לכולנו כאב פעם.

המערכת הפנימית שלנו היא מאד משוכללת. ואחד הכוחות המרכזיים שלה זה לצמצם כאב, ובפרט שלא יכאב לנו שוב מה שכבר כאב לנו בעבר. וכדי לעשות את זה היא מוצאת דרכים מאד יצירתיות.

אם כסף למשל יכול לעורר את הכאב הישן ההוא, כסף ייחסם בדרך כלשהי בחיי. אם זוגיות או קירבה יעוררו את הכאב אז המעקף שלי יהיה בתחום הזוגי. אם כאב לי כשעמדתי על בפרונט והושפלתי בדרך כלשהי, אז כל הזמן תיגמר לי האנרגיה לבטא את האמת שלי לאורך זמן. כל אחד והמעקף הייחודי שנבנה בו.

ואנחנו חיים את המעקפים האלה בלי לדעת בכלל שהם מעקפי כאב. את חלקם אימצנו כאג'נדה, את חלקם אנחנו שונאים ונלחמים בהם. כך או כך הם מנהלים את חיינו וצרובים היטב בגוף שלנו.

זה הרי הגוף שלא נותן לי אנרגיה או חוסם אותי מלצאת לריצה ההיא או להתחיל עם הבחור ההוא או לצאת לאור עם הרעיון שלי. הגוף הוא שומר ראש מצוין.

אז איך משתחררים מכל זה? איך אפשר לעשות דרך טרנספורמטיבית ולהפוך את מה שבלתי אפשרי בחיים שלי לאפשרי?

זו דרך, היא לא תמיד סקסית או פשוטה.

לרוב מבולגנת, כואבת וארוכה. לפעמים כיפית, משחקית, מרגשת ומעצימה.

כך או כך היא דרך שמביאה אותנו להתאמת עם הכאב אותו אני מנסה לעקוף.

ולפעמים בפעם הראשונה בחיינו לפגוש אותו

ולהגיד לו – שלום.

הנה קישור לפרק עם איילה נוימן - להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי

שתהיה לכם הקשבה נעימה, ואני מצפה לשמוע מה לקחתם ממנו