אני נותן 5 נקודות לכל מי שיודע להגות מהר את המילה אקזיסטנציאליזם ו-50 נקודות למי שיודע להסביר מה זה בכל אומר?!
שיטת האימון הסאטי נשענת בין היתר גם על הפילוסופיה האזיסטנציאליסטית, ובדרך להעמיק ולהרחיב את הידע וההבנה שלי את עולם התוכן העמוק והאינסופי הזה אני נתקל בכל מיני כתבים וספרים. חלקם קשים, חלקם טובים, וחלקם תופסים אותי ממש!
השבוע הגיע לידי הספרון הזה של ז'אן פול סארטר – 'האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם' שהוא למעשה תמלול של הרצאה בלתי נשכחת שסארטר נתן בצרפת ב-1945 היא כזאת קולחת שקראתי אותה בקריאה אחת רצופה.
גם בגלל ההתלהבות שלי מהתוכן, גם בגלל האהבה שלי לשתף ולהפיץ וגם כי לכתוב עוזר לי להבין ולהפנים - החלטתי לתמצת פה כמה עקרונות משמעותיים שעלו בספר ויכולים להעשיר את ההסתכלות על החיים ולתת גם זריקת מוטיבציה לעשייה:
1. אדם הוא קיום שקודם למהות – תחשבו על חפץ פשוט כמו סכין למשל. הקיום של הסכין מתאפשר כי מי שיצר אותה רצה להשיג מהות מסוימת (כלי שחותך דברים). כלומר קודם יש מהות נדרשת לסכין, ואז יוצרים את הקיום שלה כדי למלא מהות זו. במקרה של האדם (במידה ומאמינים שאין אלוהים) אין מהות ספציפית, ברורה וקבועה מראש שקודמת לקיום. אנחנו פשוט קיימים. מגיחים לעולם הזה ורק לאחר מכן אנחנו יוצקים לקיום שלנו מהות.
2. המהות שלנו היא מה שנייצר – אם אין מהות קבועה מראש, אז אנחנו האחראיים הבלעדיים לבחור וליצור את המהות שלנו, ליצוק משמעות ופשר לחיים שלנו. מה שנבחר הוא מה שיהיה. יתרה מכך, אפשר לקחת את זה לקצה ולהגיד שאין באמת דבר מוחלט כזה שנקרא 'אדם', יש רק את האדם שנוצר מתוך סך הפעולות והבחירות שלו.
3. האדם נידון להיות חופשי – זהו אחד הציטוטים החזקים של סארטר! למה נידון? כי לפי התפישה הזאת לא באמת בחרנו בחירות ובחופש שלנו, אבל ככה נבראנו – חופשיים.
4. החרדה שברקע – ההיוודעות לזה שאין מהות ברורה ושאנחנו חופשיים מעוררת גם חרדה. הרי זו המון אחריות על הכתפיים שלנו, ליצור את חיינו לפי רעות עינינו.
5. הונאה עצמית – החרדה שבאחריות היא הסיבה שאנשים בפועל חיים כאילו הם לא באמת חופשיים ושמים על עצמם המון מגבלות וחסמים חיצוניים. אחרת, הם היו נבהלים מכמות האפשרויות שעומדות בפניהם ותלויות רק בהם. מצב זה מוגדר בעיני סארטר כהונאה עצמית.
6. אוניברסליות אנושית – על אף שהתפישה הזאת נשמעת מאד אינדיבידואלית וחסרת גבולות, היא לא. כי בעצם הבחירה של מה נעשה מהחיים שלנו ואיך נפעל בתוכם צריכה להיות מונחית ע"י האינטרס האנושי הכולל. כלומר, סארטר מנחה אותנו לבדוק האם הפעולות והבחירות שלנו הן מה שהיינו רוצים ומאחלים שכל אדם יעשה וייבחר. אם התשובה היא כן – מצוין. אם לא, כדאי שנקשיב לצו המוסרי הזה ונפעל אחרת.
7. האדם הנו מה שהוא עושה – האדם הוא הקיום שלו ולכן מה שלא קיים במציאות לא באמת קיים. למשל, אהבה זוגית קיימת רק במימוש שלה בתוך יחסים זוגיים. היא לא באמת קיימת אם היא נמצאת רק במחשבות, בחלומות ובפוטנציאל שלנו. כנ"ל לגבי כל מימוש עצמי אחר. אם אנחנו מגדירים את עצמינו ע"י דברים שלא מתבטאים במעשים שלנו בפועל, יש בידינו טעות. הוא לא מביא את הרעיון הזה כדי לבאס ולייאש. להיפך! זו תזכורת עבורנו לעבור ממצב של הווייה קורבנית ותלויה בנסיבות למצב של פעולה אקטיבית ממשית במציאות חיינו הקצרה והארעית.
8. מחויבות לחיים – בהמשך לסעיף הקודם. הוא אומר למשל שאין דבר כזה פחדן או גיבור. שום הגדרה כזאת היא לא אפריורית למעשה. מי שפועל בגבורה הוא גיבור ומי שפועל בפחד הוא פחדן. לכן פחדן יכול גם להיהפך לגיבור וגיבור לפחדן. אם נתחייב לחיים ונחליט שאנחנו רוצים ליצור את הגרסה הטובה ביותר של האדם (האינדיבידואלי והאוניברסלי) נוכל לקום מהספה ולהתחיל לפעול. לעשות את הפעילות הגופנית שאנחנו תמיד אומרים שנעשה, להשקיע זמן אמיתי במערכות היחסים שאנחנו טוענים שחשובות לנו, לבשל ולאכול לפי התזונה ההיא שאנחנו בטוחים שנכונה לנו וכו'...
9. אנחנו תמיד בוחרים – ולזכור, שאם אתם כרגע בכל זאת יושבים עם הספה כי קשה לכם, כי מרגיש לכם שיש עוד מלא זמן לחיים או כי אתם לא יודעים איך להתחיל לפעול עבור מי שחשוב לכם להיות, גם זו בחירה. כלומר, גם מה שנראה לנו כחוסר בחירה – הוא בחירה! אז רק תהיו בקשר עם זה שזה מה שאתם בוחרים כרגע.
לסיכום אני מאמין שיש מי שקורא את הטקסט הזה ומתמלא בחדוות עשייה ומוטיבציה לפעולה, ויש מי שקורא ומתמלא חוסר אונים ויאוש. שתי הזויות מובנות, טבעיות, אנושיות ולגיטימיות. אבל אם רוצים לעבור מיאוש ופחד מפני החופש הזה, לחיבור נלהב לחופש הזה שמציע האקזיסטנציאליזם – יש להתחיל בלהפנים דבר אחד.
להבין שאנחנו הריבונים היחידים של חיינו. ושמכל נסיבות החיים בהן כל אחד מאיתנו נמצא עכשיו יש דרך לפעול ולהתפתח, כי רוב המחסומים שאנחנו חווים בחיים שלנו נמצאים בפנים ולא באמת בחוץ. הם בתודעה שלנו, בדרך בה אנחנו רואים, מפרשים וחווים רגשית את החיים את העולם ואת עצמינו.
ועוד דבר, אם נפסיק להתעסק במה שאין, במה שחסר ובמה שלא קרה – נוכל לעשות הרבה יותר ממה שיש לנו ממש עכשיו ולנוע רחוק יותר מהמקום בו אנחנו נמצאים כרגע.
יאללה, החיים הם מה שאנחנו נעשה מהם אז בואו נעשה חיים!
יובל