מהצד, הרבה פעמים זה נראה הרואי ואפילו קל כשאנשים מספרים שהם עשו צעד של חשיפה או של הסכמה לבטא את עצמם ולעשות משהו שלא היה להם את האומץ לעשות לפני כן. אבל האמת היא, שזה לרוב ממש לא סקסי. להיפך, אני יודע על בשרי ונפשי בכמה כאב הייתי צריך לעבור בכל פעם שרציתי לעשות קפיצה חדשה בביטוי העצמי שלי.
 

למשל לפני שנה וחצי, הבשיל בי הרעיון של ליצור פודקאסט יחד עם שותפה. זה הרגיש כמו הדבר הנכון עבורי ואז... הגיע היישום. לקנות ציוד, לשבת מול המיקרופון, לדבר על עצמי מהלב, להיחשף ברמות חדשות למול קהל פוטנציאלי של המון אנשים שאין לי שמץ של מושג איך הם יגיבו ומה הם יחשבו. זה היה מאד מפחיד.

 

אני זוכר שאחרי הפצת הפרק השני בו הרגשתי חשוף במיוחד היה לי סופשבוע בו רציתי להיקבר מתחת לאדמה. מן חוויה כזאת של סכנה. לא הפסקתי לחשוב על מה אמרתי, מה עשיתי, ואיזה גרוע זה הולך להיות.
 

כמובן שבסופו של דבר הפרק היה אחלה, והמשכתי. היום כבר נח לי להוציא את הפרקים ואני בא אליהם בשמחה. אבל הייתי צריך להשקיע עבודה פנימית משמעותית עם כל אותם חלקים שרצו לעצור אותי. עם מנגנוני ההגנה, עם הכוחות המקטינים והמרוקנים שנח לנו לעקוף אותם ולא לפגוש אותם.

​

בדרך הזו שאני מחויב אליה כמעט כמו שאני מחויב למשפחה שלי, הבנתי כמה דברים מאד חשובים:

1. הדרך שלי לבטא אותי במלואי, לא נהיית קלה. אבל כן נהיית יותר ויותר ברורה

2. היא דורשת אומץ לפגוש בתוכי חלקים חבויים שכל חיי נמנעתי מהם

3. זה מסע שדורש מעבר דרך כאב, אבל הוא מסע משתלם

4. יש כוחות פנימיים עמוקים ונסתרים שמאמללים את כולנו אבל אף אחד כמעט לא מדבר עליהם. אותם חלקים שמספרים לנו שאנחנו 'לא מספיק טובים', 'לא ראויים', שאנחנו אולי 'יותר מדי', או 'מי אנחנו חושבים שאנחנו'?!

5. לכוחות האלה יש סיבה ויש מקור, אבל קשה להגיע לשם לבד

6. העבודה איתם מחוללת את המפנה הכי מהותי בנושא של חופש ביטוי

7. אם מתמסרים, אפשר לחצוב עוד ועוד פיסה מחופש הביטוי שלנו

8. זה תהליך אינסופי, ובכל פעם מגיעה הרמה הבאה

9. אני רוצה להעביר את זה הלאה! זה חלק מרכזי בשליחות שלי

מתוך המסע הזה שהתחיל כבר לפני לא מעט שנים, נוצרה הסדנא הזאת.
והאמת, היא חיכתה לא מעט. גם היא צמיחה של חופש הביטוי שלי וזה ומשמעותי לי מאד שהגיע זמנה לראות אור. אני מזמין אותך להצטרף אליי :)